22.05.2003
ים גלס - ימצ׳י שלנו - הגיעה לעולם, אחות צעירה לפלג ואחות בוגרת לריף. היא גדלה והתחנכה במודיעין עד כיתה ז׳.
22.05.2013
ים אהבה תמיד את האמנות – מוזיקה, נגינה, ציור וסריגה.
כבר בילדותה ניגנה בכינור ובאורגן, ובהמשך גם בתופים.
בתקופת התיכון הצטרפה ללהקה יחד עם חבריה לספסל הלימודים – מקום שבו יכלה לבטא את עצמה, לנגן, לשיר ולחלום. ים הייתה נעימת הליכות, בעלת מזג טוב, חיוך כובש ורוגע פנימי שנסך שלווה בכל מקום שהגיעה אליו. היה בה אור, שקט ונוכחות שנגעו באחרים – מבלי לומר הרבה.
15.07.2016
בקיץ 2016, כשהייתה בת 13, עברה עם משפחתה להולנד בעקבות עבודתו של אביה. היא למדה בבית הספר הבינלאומי, שם סיימה בהצטיינות את לימודיה במסלול הריאלי. במהלך שהותה הכירה חברים מכל רחבי העולם, ושמרה איתם על קשרים קרובים גם לאחר ששבה לישראל.
28.02.2019
את הכלב צו׳אי הביאה המשפחה מהולנד, אחרי שים וריף הכינו מצגת כדי לשכנע לאמץ כלב. ים מצאה את המודעה על צו’אי והתעקשה לנסוע לראות אותו, ומשם הכל היסטוריה. היא אהבה אותו כל כך, עד שיום אחד אמרה: "אם יקרה לו משהו, אני לא יודעת מה אעשה" – מעין צוואה למשפחה. מאז שים איננה, צו׳אי לא נכנס עוד לחדר שלה - המקום האהוב עליו בכל פעם שים הייתה בבית.
15.07.2021
אחר חמש שנים בהולנד, עם סיום התיכון, חזרה המשפחה לארץ. היה חשוב להוריה שים ופלג יתגייסו לצה״ל - כך חונכו וחינכו. הם רצו שירגישו חלק מהמדינה וימלאו את חובתם. ים שירתה כמפקדת בחמ״ל נחל עוז, והייתה גאה מאוד בתפקידה. היא הייתה מפקדת מסורה, מלאת אחריות, שפעלה מתוך תחושת שליחות אמיתית. היא התגייסה במרץ 2022 והייתה אמורה להשתחרר במרץ 2024. הכל היה מתוכנן - אך ים לא חזרה הביתה, ונהרגה.
ים גלס - ימצ׳י שלנו - הגיעה לעולם, אחות צעירה לפלג ואחות בוגרת לריף. היא גדלה והתחנכה במודיעין עד כיתה ז׳.
22.05.2003
ים אהבה תמיד את האמנות – מוזיקה, נגינה, ציור וסריגה.
כבר בילדותה ניגנה בכינור ובאורגן, ובהמשך גם בתופים.
בתקופת התיכון הצטרפה ללהקה יחד עם חבריה לספסל הלימודים – מקום שבו יכלה לבטא את עצמה, לנגן, לשיר ולחלום. ים הייתה נעימת הליכות, בעלת מזג טוב, חיוך כובש ורוגע פנימי שנסך שלווה בכל מקום שהגיעה אליו. היה בה אור, שקט ונוכחות שנגעו באחרים – מבלי לומר הרבה.
22.05.2013
בקיץ 2016, כשהייתה בת 13, עברה עם משפחתה להולנד בעקבות עבודתו של אביה. היא למדה בבית הספר הבינלאומי, שם סיימה בהצטיינות את לימודיה במסלול הריאלי. במהלך שהותה הכירה חברים מכל רחבי העולם, ושמרה איתם על קשרים קרובים גם לאחר ששבה לישראל.
15.07.2016
את הכלב צו׳אי הביאה המשפחה מהולנד, אחרי שים וריף הכינו מצגת כדי לשכנע לאמץ כלב. ים מצאה את המודעה על צו’אי והתעקשה לנסוע לראות אותו, ומשם הכל היסטוריה. היא אהבה אותו כל כך, עד שיום אחד אמרה: "אם יקרה לו משהו, אני לא יודעת מה אעשה" – מעין צוואה למשפחה. מאז שים איננה, צו׳אי לא נכנס עוד לחדר שלה - המקום האהוב עליו בכל פעם שים הייתה בבית.
28.02.2019
אחר חמש שנים בהולנד, עם סיום התיכון, חזרה המשפחה לארץ. היה חשוב להוריה שים ופלג יתגייסו לצה״ל - כך חונכו וחינכו. הם רצו שירגישו חלק מהמדינה וימלאו את חובתם. ים שירתה כמפקדת בחמ״ל נחל עוז, והייתה גאה מאוד בתפקידה. היא הייתה מפקדת מסורה, מלאת אחריות, שפעלה מתוך תחושת שליחות אמיתית. היא התגייסה במרץ 2022 והייתה אמורה להשתחרר במרץ 2024. הכל היה מתוכנן - אך ים לא חזרה הביתה, ונהרגה.
15.07.2021
.png)
הקול האחרון
בשבת, ה-7 באוקטובר 2023, היום שבו קרסו החומות, נגדעו חייה של ים. באותו בוקר היא הייתה במשמרת בחמ״ל התצפיתניות בבסיס נחל עוז. בשעה 9:41 התקבלה הודעה מנייד של אחת הבנות שהייתה איתה בחמ״ל, בזמן שים הייתה ללא טלפון וללא קליטה. היא נהרגה במהלך מתקפת הטרור, בחמ״ל שהותקף באכזריות והוצת, כשהיא בתפקידה וממשיכה למלא את משימתה עד הרגע האחרון. ים לא הספיקה להגשים את כל חלומותיה ותכניותיה, אבל לעד תישאר בלבנו כפי שהייתה: אמיצה, מסורה, גאה.
מדבקות לזכרה של רב”ט נועה מרציאנו
הכנו מדבקות עם כל המשפטים שהנחו את נועה והתוו את הדרך שלה בעולם - כדי להמשיך ולהפיץ את האור ושמחת החיים שהייתה מביאה איתה לכל מקום אליו הלכה.
