שי נולדה לאחר ניסיונות רבים שלא צלחו - ופתאום היא הופיעה, מתנה קטנה ומושלמת. שמה שי, כי הייתה באמת מתנה. מאז, הלב הפך רך ומלא תקווה, כאילו הזכירה לכולם שלא הכול אבוד ושקסמים באמת קורים.

שי אהבה לשיר ולרקוד - זה היה חלק בלתי נפרד ממנה. היא עשתה זאת עם חיוך וניצוץ בעיניים. קולה היה טהור וחודר ללב, והשירים שלה נותרו כזיכרון חי, מחבק, כאילו היא עדיין כאן ומלווה את כולם.

שי הייתה ילדה של משפחה - בלב, בנשמה ובמעשים.
הקשרים עם בני דודיה היו עמוקים כמו עם אחים, ויחד חלקו חוויות, חגים, טיולים ואהבה.
המשפחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנה, והיא - הלב הפועם של כולם. הרגישה שלמה כשהאנשים שאהבה היו סביבה.

שי התגייסה מתוך רצון לתת ולתרום, והצטיינה בכל דרך שבה צעדה - במסירות ובלב רחב. היא קיבלה שרוך פיקוד כהוקרה על כישוריה. באפריל 2023 שובצה במוצב נחל עוז, ובאוקטובר 2023 חייה נגדעו - אך גם אז נותרה אמיצה, כפי שתמיד הייתה.