ביום שישי, חול המועד סוכות, נולדה מיה - אהובת ליבנו. באותו רגע התמלא ליבנו וכל עולמנו באורה. את שנותיה הראשונות בילתה מיה בין ישראל לספרד. בגיל שלוש עברה למושב, שם חיה במשך עשר שנים ונהנתה מאווירת המושב ומכל רגע.

מיה, כמו מיה, אהבה ליהנות, לרקוד, לצחוק ולאכול טאפס. היא השתתפה כמעט בכל חוג שהיה במושב - התעמלות קרקע, הוקי, רכיבת אופניים וציור. בתמונה, מיה בלבוש פלמנקו, כמיטב המסורת בפסטיבל האביב בסביליה.

את בת המצווה חגגה מיה בארוחה במסעדה עם המשפחה והחברות - גם אביה הגיע בהפתעה שתוכננה בקפידה. בהמשך יצאה עם משפחתה לטיול בתאילנד, חוויה שתמיד אמרה שלא תשכח, ולסיום זכתה גם לטיול עם אביה לפנמה.

מיה סיימה את לימודיה בתיכון בהצלחה. היא חגגה פרום, קיבלה רישיון נהיגה ונהנתה מהעצמאות - נוהגת בכבישים בביטחון. בילתה עם אחותה הקטנה, שיה, וטסה עם חברותיה לאביה שבספרד - למדריד, סביליה ומיורקה. בהמשך טסה עם מאיה ואחר כך עם אמה לטיול מושלם באתונה. בזמנה הפנוי עבדה כבייביסיטר להמון ילדים בגבעתיים לאורך התיכון ולפני הצבא - היא אהבה אותם, והם אהבו אותה. מיה שלנו - כל כך הרבה שמחת חיים.

מיה רצתה לשרת כמדריכת כושר, אך שובצה כתצפיתנית. היא יצאה לצבא בהתרגשות גדולה והייתה גאה בהישגיה בזמן הקצר שבו שירתה. היא סיימה קורס בהצטיינות, קיבלה את הכומתה של המ״מ שלה, שובצה בנחל עוז והייתה מאושרת.