בכיתה א׳ קיבלה הדר את פאפי, הכלבה שהפכה לחברתה הטובה ביותר. הן היו בלתי נפרדות, והדר תיעדה אותה בלי סוף. אחרי ה־7.10 פאפי חיפשה את הדר בין האנשים, געגוע שניתן היה לראות.

בבת המצווה שלה התעקשה על כל פרט. היא ידעה בדיוק מי תהיה הצלמת לבוק ורצתה מסיבה גדולה, וכך היה. כמה ימים לפני האירוע חזר אחיה אלעד מהטיול הגדול במזרח, והמפגש היה מרגש במיוחד. האירוע היה מפואר עם בני משפחה וחברות רבות מהחטיבה ומהיסודי, חגיגה גדולה ושמחה, בדיוק כפי שרצתה. באירוע שרה את “מחכה” של ריטה, שיר שליווה את המשפחה מאז ונושא היום משמעות כפולה.

בכיתה ז׳ עברה לחטיבת פסגות ביהוד, שם עיצבה את שנות נעוריה. היא הצטיינה בלימודים, פרחה בתנועת הצופים ורכשה חברים וחברות שליוו אותה ואת המשפחה עד היום, גם כשאיננה כאן.

כשנתיים לפני ה־7.10 מצאה אהבה גדולה, עומרי. הם היו בלתי נפרדים, אהבה שנגדעה בשיאה. השניים החלו לצאת ב־8.9.2021, תאריך שהוא גם יום הולדתו של עומרי וגם יום נישואין של הוריה. ביולי 2023 יצאה המשפחה לטיול בצפון יחד עם בני הזוג, חוויה משפחתית שתיזכר לעד. עומרי יישאר בלב המשפחה כבן זוגה האהוב של הדר.

הדר הייתה דמות מובילה בצופים, מדריכת כיתות ד׳, רשג״דית ומדריכת קורס להכשרת מדריכים. חניכיה סיפרו על ההשפעה והחותם שהותירה. לזכרה נקראה השכבה “שכבת הדר”, עם פעולות הנצחה שונות. בעיניה “היה נכון” לא היה סיסמה, אלא דרך חיים.

הדר התגייסה כתצפיתנית והחליטה לבצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר. היא שובצה בנחל עוז, ולאחר חפיפה אינטנסיבית סיימה אותה ביום כיפור שלפני ה־7.10. ב־4.10 חזרה למוצב והחלה בתפקידה, בו הספיקה לבצע משמרות בודדות לפני אותו היום, כשהיא מאושרת.